שקד נ' יערי ידידיה - מנכ"ל רפא"ל ואח'

החלטה

ביום 9.5.07 הגיש הקובל קובלנה פלילית פרטית כנגד הנאשמים בגין הוצאת לשון הרע.

הקובל ביקש לפטור אותו מתשלום אגרה. בהחלטה שניתנה ביום 26.7.07 נדחתה בקשתו.

בהמשך, ביום 17.10.07 הגיש הקובל בקשת פסילה. ביום 21.10.07 נדחתה בקשתו.

הדיון הראשון בנוכחות הקובל התקיים ביום 19.12.07, במסגרתו ביקש הקובל שנית כי בית המשפט יפסול את עצמו מלהוסיף ולדון בקובלנה, בקשתו נדחתה. ערעור שהגיש הקובל לנשיאת בית המשפט העליון נדחה אף הוא ביום 18.5.08.

עוד קודם לכן, ביום 8.10.07 הגישו הנאשמים, באמצעות פרקליטות המחוז, בקשה לביטול כתב הקובלנה, לאור פגמים שנפלו בה.

בדיון הראשון נדרש הקובל להגיב לטענותיהם המקדמיות של הנאשמים, ובהן טענתם כי הם עובדי מדינה - כמשמעותו של המושג בסעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 (להלן: "חסד"פ"). לא ניתנה הסכמת היועץ המשפטי לממשלה להגיש את כתב הקובלנה הנוכחי כנדרש בסעיף.

הקובל ביקש שהות להגיב לטענות המקדמיות.

מאז נדחה הדיון פעם אחר פעם, על פי בקשות שונות שהגיש הקובל, גם לאור אסון כבד שפקד אותו ואת בני משפחתו. בבקשותיו השונות, הפנה הקובל בין היתר, למסמך שנשלח אליו ביום 13.2.06 מטעם לשכת היועץ המשפטי לממשלה. על פי המסמך, באפשרותו להגיש בעצמו קובלנה בגין ביצוע עבירת לשון הרע.

לאחר דחיות מרובות התקיים דיון ביום 24.12.09.

במועד הדיון הסביר בית המשפט לקובל, כי נוכח השתלשלות האירועים עד כה, הרושם המתקבל הוא שעליו להיעזר בשרותיו של עורך דין. כן ניתנה החלטה בגדרה צוין, כי להתרשמותי הבלתי אמצעית, הקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את עניינו בבית המשפט, בפרט לאחר שבחר במסלול הפלילי. הדיון נדחה על מנת שהקובל יוכל להיעזר בשרותיו של עורך דין. נקבע, כי אם לא יהיה הקובל מיוצג, לא יהיה מנוס מלעשות שימוש בסעיף 73 לחסד"פ.

ביום 27.1.10 ביקש הקובל פעם נוספת את בית המשפט כי יפסול את עצמו מלהוסיף ולדון בקובלנה, אך בהמשך הודיע כי הוא משהה את בקשתו. כן טען הקובל, כי פנה לעורך דין עימו היה בקשר בעבר על מנת שייצגו בהליך הנוכחי, ולמעלה מכך, פנה ליועץ המשפטי לממשלה על מנת שיתן הסכמתו להעמדת הנאשמים לדין בגדרי כתב הקובלנה.

הדיון נדחה על מנת שתתקבל החלטת היועץ המשפטי לממשלה. הובהר שנית, כי בהעדר אישור היועץ המשפטי לממשלה לא יהיה מנוס ממחיקת ההליך. עוד הובהר, כי אם הקובל לא יהיה מיוצג על ידי עורך דין יעשה בית המשפט שימוש בסמכותו כאמור בסעיף 73 לחסד"פ.

על פי בקשת הקובל נדחה הדיון פעם נוספת.

ביום 8.7.10 הוברר, כי המשנה לפרקליט המדינה בחן את בקשתו של הקובל לאישור הקובלנה הפלילית. המשנה לפרקליט המדינה מצא, כי מכלול הנסיבות במקרה הנדון, אינו מצדיק חשיפתם של עובדי ציבור להליכים פליליים, מקום שלא נמצאה הצדקה לכך.

מכאן, בקשתו של הקובל לאישור הקובלנה נדחתה.

הנאשמים הגישו בקשה נוספת לביטול כתב הקובלנה, לאור דחיית בקשת הקובל ע"י המשנה לפרקליט המדינה. עוד ציינו, כי הקובל לא פנה לסיוע המשפטי על מנת שיינתן לו ייצוג בעניין הקובלנה. הקובל טען, כי פנה גם פנה לסיוע המשפטי, אולם זה השיבו ריקם, נוכח העובדה שהעניין חורג מתחום הטיפול של הסיוע המשפטי, היות ומדובר בקובלנה פלילית פרטית. הסיוע המשפטי אינו מעניק סיוע בהליכים פליליים. עוד הבהיר הקובל, כי פנה לפרקליטות המדינה ו/או ללשכת היועץ המשפטי לממשלה בטענה כי המשנה לפרקליט המדינה לא היה מוסמך להחליט בעניינו. לגישתו, על היועץ המשפטי לממשלה היה לקבל את ההחלטה בעצמו. פנייתו הוגדרה בכותרת "ערעור" ובכוונתו אף לעתור לבית המשפט הגבוה לצדק אם פנייתו לא תענה.

כך או כך, טען הקובל, כי הוא יכול לייצג את עצמו וביקש דחייה נוספת על מנת שתתקבל החלטה בבקשתו. כן ביקש לאפשר לו לטעון לפסילת בית המשפט מלהוסיף ולדון בכתב הקובלנה.

שקלתי את טענות הקובל ובקשותיו וסבור אני כי לא ניתן לקבלן.

כאמור, בסעיף 69 לחסד"פ –